על עבודה מהבית ועתיד שוק העבודה

משבר הקורונה הנחית עלינו מציאות חדשה, מציאות של ריחוק חברתי ועבודה מהבית. 

במשך שנים רבות עבודה מהבית נחשבה לאיזושהי מילת גנאי, משהו לא רצוי שעדיף להמנע ממנו. 

למה לא עבדנו מהבית עד היום?

דבר זה קרה בגלל מספר סיבות:

כי זה שונה מהעולם הישן  בו המנהל ישב לך על הראש וניהל אותך במיקרומנייג'מנט. גם בשנת 2020, יש לא מעט אנשים שקשה להם לשחרר ולהאמין שהעובדים תחתם יעשו את העבודה אם הם לא ישבו איתם באותו מתחם. לא כולם יודו בזה, אבל מסתתר בתוכם משהו קדום בנושא הזה שהם לא יכולים לשחרר ממנו.

חוסר איזון "פיזי" - כולנו היינו בסיטואציה שאנחנו נמצאים בישיבה ואחד המשתתפים נמצא בבית. זה לא נוח. אין למי שנמצא בבית את האינפורמציה הלא מילולית שאנחנו חווים כגון הבעות פנים או שפת הגוף.

אותו אדם שנמצא בבית לרוב ישמע אותנו כחלק מחלל גדול ולא באופן אישי. הוא ירגיש הרבה פחות נוח להשתתף בדיון בגלל חסרונו הפיזי.
התחושה תהיה שהוא אולי איתנו, אבל הוא לא באמת איתנו.

יש כאן חוסר איזון בכמות האינפורמציה (ובאיכות הסאונד הנשמע והמופק) בין עובדים הנמצאים באותו חדר לבין מישהו שנמצא במקום אחר.

 

חוסר איזון "פסיכולוגי" - זה לא הוגן כלפי חברי הצוות שטרחו והגיעו לעבודה, חלקם קמו בשעה מוקדמת ובילו שעות בנסיעות, שישנו עובד אחר שמתאמץ קצת פחות ונהנה מפריבילגיה.

כלים לתקשורת מעבודה מהבית - עד התקופה האחרונה (בה משקיעים בהם המון) כלים שיכולים לעזור מעבודה מהבית היו פחות מוצלחים. אם זה חיבורי VPN מבוססי רישיונות ומסובכים לתפעול או תוכנות צ'אט לא "שוברות שיוויון" שהתקשורת בהן ירודה משמעותית מתקשורת פיזית.

יתרונות של עבודה מהבית

חסכון בנסיעות - אפשר לקום מאוחר יותר (או להתחיל לעבוד יותר מוקדם). חוסכים המון זמן של הגעה פיזית למשרד, חוסכים עייפות או רגשות שליליים מעמידה בפקקים.

חסכון בכסף עבור תחזוקת המשרד - אמנם כאן מדובר בהוצאה של החברה ולא שלכם, אבל מדובר כסף שיכול ללכת למקומות נכונים יותר, עבור החברה ועבורכם.

מניעת הפרעות וקונטקסט סוויץ' - סביבה פיזית היא סביבה חיה, לרוב רועשת, עם אנשים שנכנסים ויוצאים מהחדר ודורשים תשומת לב. בנוסף, כולנו מכירים את הדיון הרחב סביב מה אוכלים בצהריים ואת הקושי לחזור מהניתוק המחשבתי של הפסקה בת שעה.
בבית קל יותר להתרכז ולהתנהל ביעילות. כל דקה המושקעת בעבודה בבית היא אפקטיבית הרבה יותר.

מדידת תפוקה ולא שעות - ברגע שעובדים מהבית, אין שעון נוכחות פיזי וגם תחושת הזמן משתנה. אם במשרד יש את עניין מראית העין של נוכחות מוגברת (או מוקטנת) במשרד, כאשר עובדים מהבית מנותקים מזה לחלוטין. עובד נשפט לפי ביצועיו בלבד. 

ברגע שאדם נשפט על פי תפוקתו בלבד, ישנה מוטיבציה פנימית להחצין את ההתקדמות, כדי לספק "הוכחה" על הזמן והמאמץ שהשקיע בעבודה (ולא בפעילויות אחרות שניתן לבצע בבית).

חלוקת שעות לא סימטרית - ישנם אנשים שמרגישים נוח יותר לעבוד בשעות הערב או הלילה. התחושה היא שונה לגמרי אם להמשיך לעבוד בשעות האלה במשרד (או מהבית, אחרי שחזרנו מהמשרד) לבין לעבוד בשעות האלה כשאנחנו כל היום בבית.

ישיבות אפקטיביות יותר - הייתי כבר בלא מעט ישיבות שהיו 2 שיחות מקבילות או יותר. לפעמים זה נבע מלהט העניין, לפעמים מחוסר עניין. ברגע שנמצאים בישיבה שמנוהלת אונליין - הקשב הוא רק לדובר (או למה שהוא מציג).

דבר נוסף, בגלל שהסאונד בוקע מאותו הרמקול, ברגע ששניים ידברו באותו הזמן, אף אחד לא ישמע כלום. ישנה תרבות דיון בריאה יותר.

כדור הארץ מרוויח (והאנשים בו גם) - גם אם אתם לא תומכים נלהבים של לחסוך במשאבים, הפועל היוצא של כל זה הוא פחות פקקים, פחות זיהום אוויר ופחות צריכה. עם אוכלוסיה שהולכת וגדלה משנה לשנה, זה הפך להיות בלתי אפשרי לקבל שירותים ברמה גבוהה מבחינת תחבורה ואפילו מבחינת כמעט כל דבר (מכירים את המונח "תור"? תחשבו פעם כמה זה מבזבז זמן ולא באמת חיוני אם מתנהלים בצורה שונה).

חסרונות של עבודה מהבית

פחות אנושי - אנחנו רגילים לאינטרקציות פנים מול פנים. עבודה מהבית מבטלת המון הרגלים שהאנושות גיבשה לעצמה במשך מאות שנים.

אנשים ללא סביבת עבודה נוחה בבית - כן, אני יודע שכל מי שהורה כאן חיכה לסעיף הזה ולמילה *ילדים*. קחו בחשבון שבמידה והם נמצאים במסגרות הבעיה הזו כבר לא קיימת. יש להפריד בין המצאות במשבר בריאותי לבין רעיון העבודה מהבית, למרות שאחד נבע מהשני במקרה הזה.

ושימו לב -

ברגע שהמסגרות יחזרו לחלוטין הורים אשר יעבדו מהבית:

• יוכלו לפזר את הילדים בבוקר למסגרות (שלרוב נמצאות ליד הבית) מבלי שהעבודה תפגע
• יוכלו לאסוף את הילדים מאותן מסגרות - בלי רגשות נחיתות על כך שיצאו מוקדם ו-"הפסידו בתחרות" לאחרים שמשקיעים יותר בעבודה

וגם המקרה ההפוך:

• לא ירגישו רגשות אשמה על כך שהם נמצאים שעות רבות בעבודה ומפסידים את חווית גידול הילדים, דבר שלדעתי עובר בראש לכל הורה שעובד בהייטק.
  

מדהים, הא? דיי פשוט האמת.

מה צופן העתיד? חלק א' - הבנת שוק העבודה

כדי לנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן, הלכתי לקרוא בויקיפדיה קצת על הדור שלי שמרכיב חלק לא קטן משוק התעסוקה  (יליד 1985, דור ה-Y) ועל הדור שיגיע בשנים הקרובות (ילידי 2000 ואילך, דור ה-Z).

חשוב לציין שנושא הדורות הוא רעיון שמנסה לתאר מאפיינים של אנשים שנולדו בשנים מסוימות, אך מאפיינים אלו זולגים לכלל האנשים שחיים באותה התקופה.
לא משנה באיזה שנה נולדתם, המצאותו של דור ה-Y (ולאחר מכן דור ה-Z) השפיעו בצורה כלשהי על חייכם המקצועיים והאישיים.

דור ה-Y (או דור המיליניום) הוא הדור שנולד במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה הקודמת. 

זהו דור שחווה את השינויים הטכנולוגיים בזמן אמת ובראשם כניסת האינטרנט והפיכתו לגורם מרכזי בחיינו.
מגיל צעיר דור זה נחשף להיצע גדול של צריכה, קצב מהיר של אירועים וכמויות מידע גדולות.

אחד האירועים המכוננים ביותר בדור זה הוא היווצרותן של הרשתות החברתיות ששינו את ההדרך בו אנו חולקים מידע ובו אנו רואים את עצמנו בהשוואה לאחרים.

מבחינה תעסוקתית, דור זה נתן חשיבות פחותה ליציבות במקום עבודה (בניגוד לדורות הקודמים) וביטל לחלוטין את הרעיון לעבוד באותה עבודה עד הפנסיה.

דור זה דוגל בפיתוח קריירה תוך כדי קפיצה בין עבודות, תוך כדי התחשבות רבה באיזון עבודה\בית ושכר גבוה.

דור ה-Z הוא הדור שלאחר דור ה-Y, ילידי שנות ה-2000 ואילך.

דור זה צמח למציאות טכנולוגית ויזואלית והעביר את כל חייו מול מסכים.
דור זה מודע יותר לנושאים חברתיים וסביבתיים, פתוח יותר לקבל את האחר והשונה, מחפש משמעות בעשיה שלו והרבה יותר אינדיבידואליסט.

דור זה נולד לתוך אינטרקציות חברתיות אונליין (עד כדי חסך בפעילויות חברתיות פרונטליות) ולתוך אפליקציות בהן אפשר להזמין כל שירות בלחיצת כפתור (ולדרג את השירות לאחר מכן).

הסבלנות הטכנולוגית של דור זה היא קצרה מאד - במידה וחוויה מסוימת היא לא טובה, נדרשות שניות ספורות כדי להפסיק להשתמש במי שמספק אותה.

דור זה למד את כל מה שהוא יודע מחיפוש באינטרנט - הוא שולט טוב יותר בחיפוש, מחזיק במידע מגוון, הוא עצמאי ולא מוגבל לדיספלינה אחת לאחר שלמד נושאים שונים באינטרנט.

הוא רוצה להיות מספר דברים במקביל, חושב באופן ישיר יותר על ההשלכות של כל החלטה שהוא לוקח (אלמד X, אשיג עבודה ב-Y) והוא מחפש משמעות גדולה יותר (עבור הקהילה, עבור העולם) בפעולות שהוא מבצע.
דור זה עתיד להיות יוזם יותר מדורות אחרים.

מה צופן העתיד? חלק ב' - ההשערות שלי

בשנים האחרונות התחרות בשוק הגיוסים עלתה מדרגה ונכנסו עוד ועוד "שטיקים" שמטרתם למשוך עובדים, תוצאה של שינויי השוק שנגרמו על ידי דור ה-Y.

אם בעבר הדבר החריג והמפתה ביותר היה "Happy Hour" שבועי שבו עוזבים את המחשב ושותים בירות, זה כבר מזמן נחלת העבר (מרגישים סבא \ סבתא ברגע שאתם קוראים את זה?).

בימינו כל חברה שניה מציגה עצמה כ-"Dog Friendly", מתחזקת חדר משחקים וחדר מוזיקה, שיעורי פילאטיס וקבוצות ריצה, נופשונים, שוק, שירותי כביסה ומה לא.

לדעתי האישית, המגמה תמשך ואף תקצין בשנים הקרובות. כל הדברים הללו נועדו למשוך ולפתות את דור ה-Y, שמעריך את עצמו, מעריך את הפעילויות "מחוץ לעבודה" שמספקים לו ומעוניין לבחור עבורו את הטוב ביותר.

עם כניסת דור ה-Z חדר המשחקים כבר לא יספיק.

העשיה עצמה תצטרך להיות בעלת משמעות - איך החברה שלנו שונה ומייחדת את עצמה מחברות אחרות וכמה אנחנו תורמים לכדור הארץ והאנושות בכללותה.
על פי מחקרים, דור ה-Z יקפוץ פחות בין עבודות אם מקום העבודה יהיה אכפתי לפיתוח הקריירה שלו - ורצוי שיהיה מדובר בפיתוח כישורים משמעותי ומהיר.

עבודה מהבית תהפוך להיות פריבילגיה שהיא סטנדרט, לפחות למספר ימים בשבוע. חברות שלא יבינו את המגמה הזו בזמן, יפסידו את המהנדסים הטובים ביותר שיש לשוק להציע ואולי גם את הבינונים.

איזון עבודה\בית שהיה חשוב מאד לדור ה-Y, יהיה חשוב אף יותר לדור ה-Z. סביר להניח שהשוק כן ילך לכיוונו, אבל במידה ולא, הוא ימצא עצמו מעדיף עבודה במתכונת פרילנסר, שמאפשרת לו שליטה טובה יותר על העבודה אותה הוא מבצע, על השעות ועל התקדמות באפיקי חיים מקבילים שאינם עבודה.

דור ה-Z יביא איתו גם מהפכה גלובלית בתחום הגיוסים - כל עובד יחפש לעצמו את המשרה שתתרום לו הכי הרבה מבחינה כלכלית ומבחינת נתיב קריירה, ללא תלות במיקום גאוגרפי - גם במדינה אחרת. זה לא מפחיד אנשים שגדלו לתוך האינטרנט, עם גלובליזלציה נרחבת ועם תכנים מכל העולם.  תרגום סימולטני (שיצבור תאוצה) יעזור לדבר הזה לקרות.

לסיכום

אני מאד מאמין בעבודה מהבית, לפחות במתכונת של לפחות יומיים בשבוע, רצוי עוקבים וקבועים, לפחות בשלב ההסתגלות למציאות החדשה.

האם זה יקרה? אני לא באמת יכול לדעת. יכול להיות שאת כל הפוסט הזה אפשר להחליף במילה "לא" והוא יעטוף את הדגים מחר.

יכול להיות שנמצא עצמנו עובדים מהבית כפרילנסרים, עם שוק סקואטינג של מתכנתים שזהה לשוק הסקאוטינג של קבוצות כדורגל, עם ציידים שיטוסו לחפש כשרונות במדינות רחוקות ועם רגולציה של X זרים בכל חברה ישראלית. 

מאידך, יכול להיות שכל מודל העבודה מהבית יקרוס ברגע שיהיה חיסון לקורונה והכל יחזור לקדמותו.
לא ניתן לדעת.

מה שבטוח, תמונה של אוכל מושכת את העין.

Photo by Charles Deluvio on Unsplash