הבוליאני הרע

פרמטר בוליאני, דבר תמים, האמנם?

האמת שלא ממש. כשפונקציה מקבלת באחד הפרמטרים שלה פרמטר בוליאני, יש כאן בעצם רמז שאולי הפונקציה עושה יותר מדבר אחד, דבר שעלול לנגוד את המוסכמה המקובלת שפונקציה אמורה לעשות דבר אחד בלבד.

אותו בוליאני תמים מרמז שכנראה שבפנים יש פיצול, איזשהו תנאי, אחרת - לשם מה נולד אותו משתנה בוליאני?
המצב מחריף כשיש מספר משתנים בוליאנים - במידה ויש תלות ביניהם, אנחנו מתחילים להכנס לאוטוסטרדה של פיצולים.

אחת המחלות הנפוצות בקוד היא הוספת עוד ועוד פרמטרים לפונקציות - כי זה קל, נוח ומרגיש דיי קליל ומהיר. חכם יותר? בדרך כלל לא.

מה עושים?
דיי פשוט - אם אפשר לפצל את הפונקציה ולהשתמש במספר פונקציות שונות או בהעמסת פונקציות, מה טוב.
אם מתאימה כאן הוספת שכבה נוספה של אבסטרקציה - לפעמים טוב יותר.

פשוט, לא?

יש סיכוי שחלקכם לא יאהב את הפונקציה CommitAndUpload, כיוון שהיא מכילה את המילה - And, דבר שיכול להיות Code Smell לפונקציה שעושה שני דברים שונים.

במבחן המציאות - לפעמים פונקציה עושה שני תתי פעולות ואי אפשר להמנע מזה. מבחינתי לפחות, במקרה שכזה (במידה והוא בלתי נמנע) עדיף להשתמש בשם שמכיל AND על פני המצאת טרמינולוגיה חדשה שלא תהיה ברורה לאנשים שיגיעו לקרוא את הקוד.

עוד דבר שקורה במבחן המציאות - לפעמים צריך שיהיה פרמטר בוליאני לפונקציה, מקרים שאותו משתנה בוליאני הכרחי עבור לוגיקה קטנה שלא מצדיקה אבסטרקציה נוספת או "הכנה למזגן".

במידה ואנחנו נתקלים במצב שכזה נעשה את המינימום ובקריאה לאותה פונקציה נשתמש ב-named parameter, דבר שיקל את קריאות הקוד.

תהנו,

עידן